כל פעם שאני חושב על אביחי, ליבי מתמלא בזיכרונות על האישיות המדהימה שלו. הדבר שהכי נחרט בזיכרוני הוא האופן שבו תמיד חיפש לעזור לאחרים. במסעות הקשים ובימי הטירונות המפרכים, הוא לא ויתר לאף אחד. אביחי ידע לדחוף אותנו קדימה גם כשהרגשנו שאי אפשר יותר. הוא נלחם עבורנו, סירב לוותר, רק כדי שנמשיך ונעשה עוד צעד.
הזיכרון שלי ממנו הוא של אדם עם לב ענק, שתמיד היה שם בשביל אחרים. אביחי שם את טובת כולם מעל לכל, גם אם זה בא על חשבון עצמו. טובת המחלקה, טובת הפלוגה, וטובת עם ישראל היו תמיד בראש מעייניו.
אביחי היה נשמה אינסופית של טוב לב ואומץ. גיבור אמיתי שאיחד אותנו, נתן לנו כוח ותקווה. הוא השאיר אחריו חלל עצום, חור בלב שאין דרך למלא. יהי זכרו ברוך, תמיד בליבנו.
❤️